שני מיתוסים

האם הנוכחות שלנו ברשתות החברתיות תרמה לנו להבין טוב יותר את התרבויות האחרות?

יש אנשים הטוענים שהטכנולוגיה מפחיתה את האינטראקציה האנושית. לדעתי הטכנולוגיה מהווה הזדמנות משמעותית בחיבור בין התרבויות ובשילוב דרכי פעולה שיתופיות. יחד עם זאת, דרכי הפעולה החדשות שעשויות להיפתח ע"י הטכנולוגיה עלולות ליצור מורכבות תרבותית כי בעולם, שאין בו יותר גבולות לכאורה, נוצרה תרבות הטרוגנית בה השיח היום הוא הבנת האדם על פי תרבותו ולא על פי מדינתו דבר אשר דורש מיומנויות בינאישיות המבוססות על הבנת הבנת הבדלים בינתרבותיים.

אין ספק שפריצות הדרך המשמעותיות ביותר של המאה ה-21 הן בתחום החדשנות הטכנולוגית. הטכנולוגיה תרמה לכך שדרך שיתוף המידע וצבירת הידע, אנו למדים זה מזה, משלבים את הידע באופן אקטיבי, כל אחד בארגון ובמרחב המקצועי שלו.

אבל הטכנולוגיה גם תרמה להווצרות של שני מיתוסים: המיתוס הראשון אומר שהעולם נעשה קטן יותר בגלל החיבור שלנו לטכנולוגיה ולרשתות החברתיות והמיתוס השני אומר שכולנו דומים, הרי אנו מתקשרים דרך הטכנולוגיה, מדברים את השפה שלה, אנגלית, כך שסביר להניח שאנו מבינים אחד את השני.

אדם עם מיומנויות בינתרבותיות יבטיח לעצמו:

• קיצור Time to market מתוך יצירת צוותי עבודה קואופרטיביים
• הגברת ה-ROI בתחום המכירות
• מיצוי כל פגישה עסקית וניהול יעיל של מו"מ
• כניסה עסקית נכונה לשוק היעד
• בניית קשרים עסקיים לטווח ארוך
• בניית ה-Pitch הנכון המותאם לשוק היעד

ולכן, בעולם הפוסט-גלובלי, הבנת החשיבות של אינטליגנציה בינתרבותית בכל אינטראקציה עסקית יקבע אם ההבדלים יחוו כוח שלילי או קטליזטור לשיתוף פעולה מוצלח.