קשה יותר לקבל ויזות, בני ובנות הזוג מתקשים למצוא את עצמם וההבדלים התרבותיים דורשים הסתגלות לא פשוטה. חלום הרילוקיישן אפשרי ויכול להיות מוצלח, אך ישנם מוקשים מהם צריך לדעת כיצד להימנע. כך עליכם לפעול כדי שהחלום לא יהפוך לסיוט
חלמתם לצאת לחו"ל לתקופה, לנשום קצת אוויר במחוזות אחרים, לשפר את מיומנויות השפה של הילדים ואולי אפילו לשדרג במעט את המצב הסוציו-אקונומי. אם כבר לצאת, אז העדיפות היא כמובן לארה"ב, שמרכזת 35% מהרילוקשיינים העולמיים. אך עם זאת לא הכל ורוד בדרך להגשמת החלום, ויש כמה שלבים שעליכם לעבור בדרך.
לעובדים היוצאים לרילוקיישן, קבלת ויזה מסוג L1A ,L1B ,E2, ו-E1 הן האופציות הטובות ביותר, שכן הן מעניקות אישורי עבודה לבני הזוג המתלווים. אך קבלת ויזות אלה אינה פשוטה והן מוענקות בעיקר לתפקידי ניהול בכירים וחברות המציגות פעילות בשוק האמריקני.
מדוע חשוב לדאוג לבני הזוג? על פי Atlas World Group אפשרויות התעסוקה של בני הזוג המתלווים משפיעות על הצלחת הרילוקיישן, כאשר 27% מהרילוקשיינים נכשלים בשל חוסר התאקלמות של בני הזוג המתלווים ו-31% מהם נכשלים או מסורבים בשל חוסר שרותי עזרה במציאת עבודה לבני הזוג. לכן, לא רק שבני הזוג המתלווים מעוניינים להשתלב בעבודה, אלא יש לכך חשיבות רבה. עם זאת, הם מגלים מהר מאוד שהשתלבות בעבודה בארה"ב כרוכה באתגרים רבים, והראשון שבהם הוא קבלת ויזה ואישור עבודה.
הויזה הנפוצה ביותר לזרים המגיעים לרילוקשיין בארה"ב היא H1B ובני הזוג המתלווים מקבלים בהתאם ויזה H4, שאינה מזכה באישור עבודה. החריג לכלל הינו מצומצם וקיים רק במקרים בהם בן הזוג החל בהליך תושבות קבע. בנוסף, מכסת הוויזות מצומצמת.
מנתונים שפרסמם מרכז הויזות הלאומי האמריקני (NVC), מכסת הוויזות H4 העולמית לשנת 2017 עמדה על סך 140 אלף בלבד, ובנוסף, נכון לשנת 2016 הונפקו רק 23,814 אשרות תעסוקה. מעבר לכך, המצב עומד עוד להחמיר – לפי פרסומים שונים בארה"ב, ממשל טראמפ מתכנן להפסיק את הענקת אישורי העבודה לוויזת H4 גם במקרים חריגים.
למרות זאת, אם עדיין החלטתם שאתם לא מוותרים על מציאת עבודה ויצאתם לדרך עם התעוזה הישראלית, הצעד המשמעותי ביותר עבורכם שתפנימו מיד את התרבות האמריקנית ותבינו את תהליך חיפוש העבודה והראיונות.
דבר הראשון שעליכם לעשות הוא להתאים את קורות החיים לנוסח האמריקני. בעוד שבישראל קורות החיים מבוססים על יכולות, בארה"ב הם מבוססים על הישגים אישיים. תתייחסו ל"אני" ולא לעבודת הצוות "אנחנו". זה לא המקום להיות צנוע. חשוב שתדגישו מקומות עבודה עם שמות המוכרים לאמריקנים והתנדבויות.
חובה לצרף לקורות החיים מכתב מקדים המדגיש את החוזקות שלכם, מה מעניין אתכם בתפקיד ובחברה ומדוע אתם מתאימים. המכתב צריך להיות מכוון באופן ברור לחברה ולתפקיד אליהם אתם פונים. במקביל, שפרו את הפרופיל שלכם בלינקדאין והתאימו אותו לסגנון והתרבות האמריקנית.
נטוורקינג פותח דלתות – נהלו נטווריקנג לאורך כל הדרך, מרגע שהגעתם לארה"ב ועד מציאת העבודה. אתם יכולים להתחבר לקהילות הישראליות ויהודיות, ללכת למפגשים, להצטרף לרשתות החברתיות ול-Toast masters – כך תשפרו את האנגלית המדוברת וזו הזדמנות מצויינת גם ללמוד את התרבות המקומית.
התנדבו – האמריקאים מאוד מעריכים התנדבות והיא מאפשרת לכם להעמיק את ההיכרות עם התרבות הארגונית האמריקנית ולצרף לרזומה שלכם "המלצה אמריקנית". תכננו מראש את ההתנדבות. התנדבות בכל תחום תעזור. כמובן שחשוב להוסיף התנדבות זו לקורות החיים ואף לקבל המלצה אותה תצרפו לקורות החיים.
בנוסף, חפשו עבודה בחברות ישראליות, התחברו לחברות השמה ושקלו לקבל תפקיד בדרגה נמוכה יותר, רק בכדי להשתלב בחברה, משם תוכלו לעלות.
עברתם את המשוכה הראשונה והוזמנתם לראיון עבודה – תתכוננו לתהליך פורמלי ומובנה. גם בשלב זה חובה לשלוט בשפה האנגלית ולהיצמד לתרבות ולכללים האמריקניים.
תהליך ראיונות העבודה בארה"ב ובישראל דומה בשלבים השונים, כגון קיום ראיון ראשוני בטלפון, הזמנה למספר ראיונות והתקדמות בשלבי המועמדות והקבלה. אך בשונה מבארץ, בארה"ב התהליך הוא פורמלי ומובנה ויש לשים לב לפרטים.
בסיום כל שלב עליכם לשלוח מכתב תודה בו אתם מודים למראיינים, חוזרים על החוזקות שלכם, ומדגישים מה מעניין אתכם בתפקיד ועד כמה אתם מתאימים לחברה ולתפקיד. גם לאחר השלב הראשון שלעיתים נעשה בטלפון.
הוזמנתם לראיון – מצוין! עכשיו שימו לב לרמת הפורמליות הנדרשת בקוד הלבוש. הדבר תלוי תעשיה, תפקיד, ואזור בו אתם מתראיינים. זכרו, מרגע שנכנסתם בדלת, התחיל עבורכם ראיון העבודה. כל מה שתעשו נבחן ונשקל. בניגוד לישראל ש"כולם מכירים את כולם"- מהצבא, מהלימודים, מהתנועה ונוצר קשר אישי עם המראיין, בארה"ב אין לכם את הקשר הזה.
לכן, חשוב מאוד שתחברו את המראיינים שלכם לקורות החיים באמצעות הצגת שמות חברות (branding) מוכרות לשוק האמריקני. חשוב מאוד להגיע מוכנים לראיונות, לדעת כמה שיותר על התפקיד המבוקש, על החברה ולדעת להתאים את הניסיון שלכם אליהם.
בסיום הראיון (בין הוא מתקיים פנים מול פנים, בטלפון או בסקייפ) המראיין שואל אם יש לכם שאלות להציג. אם חשבתם שכאן הסתיים הראיון שלכם, כי קיבלתם את כל המידע – אתם טועים. בשלב הזה מתחיל החלק שלכם בראיון. המראיין מצפה מכם לשאלות. הכינו 2-3 שאלות אינטליגנטיות על החברה ועל התפקיד. המטרה שלכם בשאלות אלו להראות שביצעתם מחקר, להראות שאתם רציניים ומחוייבים.
למרות כל האתגרים, המטרה שלכם היא להצליח ויש לכם אפשרות לעשות זאת. גם אם התהליך מורכב, שונה ולעיתים מייגע, אתם יכולים ללמוד את התרבות האמריקנית, להתנהל לפי כללי המשחק שלהם, לשחק אותה עד הסוף ולחיות את החלום האמריקני.
למקרה שתיכננתם לחפש עבודה ללא ויזה ולקבל "ספונסרשיפ" מהמעסיק העתידי, כלומר המעסיק ידאג להוציא לכם ויזת עבודה, מהר מאוד תגלו שהחברות האמריקניות לא ממהרות להעסיק עובדים ללא אישורי עבודה. החברות פוסלות מועמדים כבר בשלב הראיון הטלפוני ואף בשלבים מתקדמים ביותר של תהליך הקבלה, גם אם תתאימו באופן מושלם לתפקיד, יעדיפו עובד אמריקאי או עובד עם אישור עבודה.
הכתבה המקורית התפרסמה: Ynet